ועדת התמחות לשכת עורכי הדין

ועדת האתיקה המחוזית /ועדת האתיקה הארצית / משרד המשפטים אגף הפיקוח על נוטריונים ולעיתים רחוקות מאד אפילו פרקליט המדינה והיועמ"ש כל אלו מוסמכים להגיש קובלנות משמעתיות לביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז בו רשום עורכי הדין, הנקבל.

בד"כ הסיבה לקובלנה תהיה תלונה שנמצאה ע"י ועדת האתיקה כמצדיקה הגשת קובלנה אולם תיתכן גם אפשרות של הליך בעקבות כתב אישום או הרשעה פליליים, ביקורת נוטריונית ואח'.

ביה"ד המשמעתי דן בהרכב תלתא של שלושה דיינים עורכי דין במקצועם וסדר בדין דומה לפלילי אך לא זהה. הקובלת היא ועדת האתיקה בד"כ אשר מיוצג על ידי עו"ד ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג אף הוא. כיום יותר ויותר נקבלים ממשים את זכותם זאת כאשר התחום הפך להתמחות של ממש ומעטים עורכי הדין בארץ העוסקים בו ברמה נאותה ותוך ניצול נסיון משמעותי.

ביה"ד המשמעתי שומע ראיות ומכריע את הדין ובמידה ומרשיע את עורך הדין הנקבל באפשרותו להטיל עליו מגוון עונשים החל מהימנעות מענישה (להבדיל מהימנעות מהרשעה שאין בנמצא בדין המשמעתי) דך עונשים כגון אזהרה, נזיפה, קנס, השעה על תנאי, השעיה בפועל לתקופה קצובה ועד הוצאה לצמיתות מחברות בלשכת עורכי הדין.

על פסק דינו של ביה"ד המחוזי ניתן לערער בזכות לביה"ד הארצי ועליו בזכות לביהמ"ש המחוזי בי-ם. פניה לערכאת ערעור רביעית, ביהמ"ש העליון תינתן ברשות בלבד ובמקרים חריגים ביותר.

עו"ד טל אבריאל ממשרדנו שימש במשך כעשר שנים כבא כח ועדת האתיקה בבית הדין המשמעתי במאות תיקים מכל הסוגים ולאחר מכן כיהן במשך שתי קדנציות כיו"ר ועדת האתיקה המחוזית עצמה. מאז סיים כהונתו ייצג ומייצג עשרות בתיקים רבים בבתי הדין המשמעתיים עם אחוזי הצלחה מרשימים ביותר.

לבירורים ומידע נוסף צרו קשר